תאונת הרכבת בבית יהושע
| תאריך |
12 ביוני 2006  |
|---|---|
| שעה | 12:00 |
| מיקום | צומת כביש 553 ומסילת החוף (סמוך לבית יהושע) |
| קואורדינטות | 32°15′24″N 34°51′30″E / 32.2566°N 34.85837°E |
| הרוגים | 5 |
| פצועים | כ-80 |
| נזק | קטר ושני קרונות נוסעים הוצאו משימוש; קרונות נוספים הוצאו משימוש באופן זמני; המסילה נפגעה |
| המעורבים באסון | |
| הווטרינר יונתן ועדיה | |
| הממונה הארצי בתחום דרכים והסדרי תנועה יובל בלום | |
|
(למפת נתניה רגילה)   תאונת הרכבת בבית יהושע  | |
  | |
|
עיינו גם בפורטל
פורטל רכבת ישראל הוא שער לכל הנושאים הקשורים ברכבת ישראל – בעבר, בהווה ובעתיד. הפורטל כולל קישורים לערכים בנושא קווי הרכבת, תחנותיה וההיסטוריה של רכבת ישראל, יחד עם תמונות ואנקדוטות בנושא. |
תאונת הרכבת במפגש בית יהושע היא תאונת רכבת שאירעה בישראל. ב-12 ביוני 2006 התנגשה רכבת נוסעים שיצאה מנמל התעופה בן-גוריון אל עכו בטנדר שנתקע על מפגש מסילת החוף עם כביש 553, סמוך לתחנת הרכבת בית יהושע. חמישה מנוסעי הרכבת נהרגו ויותר מ-80 נפצעו.
תיאור האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום שני 12 ביוני 2006, סמוך לשעה 12 בצהריים, נתקע טנדר על מפגש כביש 553 עם מסילת החוף של רכבת ישראל, סמוך לתחנת בית יהושע. תקלה זו קרתה מיד לאחר שהטנדר התנגש ברכב מסחרי וניזוק.
אף על פי שאגף המבצעים של הרכבת קיבל דיווח על פריצת המחסום והימצאותו של הטנדר על המסילה, ההודעה על כך לא הגיעה בזמן לנהג הרכבת שנסעה במהירות של כ-140 קמ"ש מדרום לצפון. נהג הרכבת הבחין ברכב התקוע ממרחק של כ-250 מטרים, אך לא הספיק לבלום והרכבת התנגשה ברכב במהירות של כ-130 קמ"ש. הרכבת הייתה רכבת מו-דו מתוצרת חברת אלסטום וכללה קטר Bo-Bo מדגם JT 42BW מספר 741 בראשה, ארבעה קרונות נוסעים וקרון ניהוג (רכבות מסוג זה כוללות בדרך כלל 7 קרונות נוסעים, אך בעקבות תאונת הרכבת באחוזם בתאריך 8 ביולי 2005 שבה נפגעו שלושה קרונות שנשלחו לתיקון בספרד, נאלצה רכבת ישראל להשתמש במערך קרונות מקוצר). ברכבת היו כ-200 נוסעים - מספר לא גבוה שנבע משעת הצהריים שאינה עמוסה במיוחד. נהג הטנדר, יונתן ועדיה, חולץ מרכבו לפני תאונת הרכבת ולא נפגע.[1][2]
לאחר הפגיעה דחף הקטר את הרכב לאורך המסילה למרחק של מספר מאות מטרים ואז נשמט מהמסילה והתהפך. שלושת הקרונות הקדמיים נשמטו גם כן, כאשר השניים הראשונים גם התהפכו זה על זה תוך שהאחד מועך את השני וגורם ללכידת היושבים בו בתוכו. רוב הנפגעים היו מבין הנוסעים שישבו בשני הקרונות הראשונים, חמישה מהם נהרגו וכ-80 נפצעו בדרגות חומרה שונות. בשל מצב הקרונות חילוץ הנפגעים ארך זמן רב ונעשה בשיתוף כוחות של פיקוד העורף ומכבי האש, וכן מסוקים שהעבירו את הפצועים הקשים לבתי החולים.
הקטר ושני הקרונות הקדמיים נהרסו ויצאו לחלוטין מכלל שימוש. שלושת הקרונות האחרים יצאו משימוש באופן זמני ונשלחו לתיקונים. המסילה עצמה נפגעה ואיתה גם המסילה המקבילה לה, דבר שגרם להפסקת פעילות הרכבות על מסילת החוף ליותר מ-24 שעות, בהן תוקנו המסילות.
בית המשפט קבע שנהג הטנדר, וטרינר בשם יונתן ועדיה אשם בתאונה זו.[2]
השלכות התאונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התאונה ארעה כשנה לאחר אסון רבדים ותאונת הרכבת באחוזם, שנגרמו גם כן מהתנגשות במפגש כביש-מסילה. בעקבות התאונה נפתחה חקירת משטרה נגד נהג הרכב ונגד בכירים ברכבת ישראל. ב-25 באוקטובר 2007 החליטה הפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד נהג הטנדר באשמת הריגה, נהיגה בשכרות, גרימת חבלה של ממש, נהיגת רכב בקלות ראש או רשלנות ועוד, ונגד מנכ"ל רכבת ישראל עופר לינצ'בסקי, סמנכ"ל חטיבת הפעלה ותחזוקת תשתיות ברכבת, הראל אבן, והממונה הארצי בתחום דרכים והסדרי תנועה, יובל בלום באשמת גרימת מוות ברשלנות.[3] כחודשיים קודם לכן הודיע עופר לינצ'בסקי על סיום תפקידו כמנכ"ל הרכבת.
על מנת להגביר את הבטיחות, הורחבו שעות עבודת התצפיתנים ומוקמו תצפיתנים נוספים במפגשים (בתאונה זו לא נכח תצפיתן). כמו כן יישום ההחלטה על הפרדת מפלסיות במפגשי כביש מסילה ברחבי הארץ שהתקבלה כבר לאחר אסון רבדים תפסה תאוצה וכיום כמעט ואין בארץ צמתים כביש-רכבת. המפגשים הקיימים נמצאים בעיקר בכבישים כפריים ובדרכי עפר. למשך תקופה מסוימת אף הוגבלה מהירות הרכבות בקרבת המפגשים. ב-31 באוגוסט 2007 נפתח לתנועה גשר כביש במקום המפגש של בית יהושע.[4]
במרץ 2010 הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד שלושה ממנהלי רכבת ישראל על חלקם בתאונת הרכבת בבית יהושע, ובראשם המנכ"ל לשעבר עופר לינצ'בסקי, בעבירת גרימת מוות ברשלנות. נהג הטנדר שנתקע על המסילה הואשם בהריגה, לאחר שלטענת המדינה נהג בפזיזות כשהוא נמצא תחת השפעת חומרי הרדמה, בהם פתידין.[5][6] הנהג, ועדיה, שהוא הנאשם המרכזי במשפט יצא מהארץ בשנת 2008 ועד סוף שנת 2009 לא שב אליה כדי להתייצב לפתיחת משפטו.[7] ב-2010 הוא נעצר בארגנטינה (לטענת פרקליטיו נעצר לאחר שממילא היה בדרכו לישראל).[8]
לאחר הליך גישור בפני השופט, הושג הסדר טיעון על פיו נמחקו מכתב האישום שניים מעובדי הרכבת ומנכ"ל הרכבת אשר עבדו בחברה במשך זמן קצר בלבד, וסמנכ"ל חטיבת ההפעלה ברכבת ישראל יודה במעשה פזיזות ורשלנות והתביעה תבקש להטיל עליו שירות לתועלת הציבור. כן הוסכם שחברת רכבת ישראל תורשע ויוטל עליה קנס.[9] הרכבת הורשעה בגרימת מוות ברשלנות והוטל עלייה קנס בסך של 376 אלף ש"ח.[10]
ב-25 בנובמבר 2015 הרשיע בית המשפט המחוזי מרכז את נהג הטנדר שנתקע על המסילה, יונתן ועדיה, בכל האישומים.[2] ב-21 בספטמבר 2016 נגזרו על ועדיה 6 שנות מאסר, שלילת רישיון ל-25 שנה ופיצוי של 50 אלף ש"ח לכל אחת ממשפחות ההרוגים.[11]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רענן בן צור ואורן וויס, תאונת רכבת בשרון; 5 נהרגו, עשרות נפצעו, באתר ynet, 12 ביוני 2006
- דורון נחום ומשה פריאל, חמישה הרוגים ועשרות פצועים בהתהפכות הרכבת, באתר nrg, 12 ביוני 2006.
- הארון תחאוכו, אסא וולפסון ויוסי גורביץ, 5 הרוגים ו-67 פצועים בהתהפכות הרכבת בבית יהושע, באתר nana10, 12 ביוני 2006
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רענן בן-צור, נהג המכונית: "מישהו פגע בי - ועליתי על הפסים", באתר ynet, 12 ביוני 2006
- ^ 1 2 3 ת"פ (מרכז) 29019-03-10 מדינת ישראל נ' יונתן דוד ועדיה - הכרעת הדין
- ^ גלעד גרוסמן, מנכ"ל הרכבת יואשם בגרימת מוות ברשלנות, באתר nrg, 25 באוקטובר 2007
- ^ דני בר, סוף למפגש הרכבת / כביש הקטלני בבית יהושע, אתר Carloss, כתבה מיום 4 בספטמבר 2007.
- ^ אבי בר-אלי, שלוש שנים אחרי אסון בית יהושע: עופר לינצ'בסקי ושני בכירים ברכבת יואשמו בגרימת מוות ברשלנות, באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2009
- ^ כתב האישום
- ^ הנאשם המרכזי בתאונת הרכבת הקטלנית בבית יהושע עזב את הארץ נענע10, 10 בנובמבר 2009
- ^ איילה חננאל וגלעד גרוסמן, רוצח נהג המונית דרק רוט נעצר בארגנטינה, באתר וואלה, 16 במאי 2010
- ^ בג"ץ 4395/12 דרור כהן נ' פרקליטות מחוז מרכז
- ^ חדשות nana10, רכבת ישראל הורשעה בגרימת מוות ברשלנות בתאונה ב-2006 בבית יהושע, באתר nana10, 14 ביולי 2013
- ^ גלעד מורג, עשור אחרי אסון הרכבת: 6 שנות מאסר לנהג, באתר ynet, 21 בספטמבר 2016
ת"פ (מרכז) 29019-03-10 מדינת ישראל נ' יונתן דוד ועדיה - גזר הדין